מה זה
השמיעה מורכבת משרשרת: הצליל נכנס דרך תעלת האוזן, מרטיט את עור התוף, מועבר על ידי שלוש עצמות זעירות אל האוזן הפנימית, ושם מתורגם לאות עצבי. תקלה בכל חוליה גורמת לירידה בשמיעה — אבל מסוג אחר לגמרי. ירידה הולכתית נובעת מבעיה מכנית באוזן החיצונית או התיכונה, ולרוב ניתנת לתיקון. ירידה עצבית (סנסורינוירלית) נובעת מפגיעה בתאי השערה בשבלול או בעצב השמיעה, ולרוב אינה הפיכה — אך ניתנת לשיקום. ירידה מעורבת משלבת את השתיים.
תסמינים אופייניים
- קושי לעקוב אחרי שיחה במקום רועש
- הגברת עוצמת הטלוויזיה מעבר לרגיל
- בקשות חוזרות לחזור על מה שנאמר
- תחושת אוזן סתומה או לחץ
- טנטון שמלווה את הירידה
- הבדל בין שתי האוזניים
איך מאבחנים
הבירור מתחיל בבדיקה קלינית ואוטוסקופיה — הסתכלות ישירה על תעלת האוזן ועור התוף. לאחריה מבוצעת אודיוגרמה: מדידת סף השמיעה בתדרים שונים בהולכת אוויר ובהולכת עצם, שממנה נגזרת ההבחנה בין הולכתי לעצבי. טימפנומטריה בודקת את גמישות עור התוף ואת לחץ האוזן התיכונה. במקרים מסוימים נדרשות בדיקות רפלקס אקוסטי, פליטות אקוסטיות (OAE) או תגובות גזע המוח (ABR), ולעיתים הדמיה.
אפשרויות טיפול
- ירידה הולכתית — טיפול בגורם: הוצאת שעווה, טיפול בדלקת, ניקוז נוזלים, סגירת ניקוב או ניתוח לשחרור עצם מקובעת.
- ירידה עצבית — שיקום שמיעה: מכשירי שמיעה מותאמים, ובמקרים מתקדמים שתל שבלול או שתל מעוגן עצם.
- ירידה מעורבת — שילוב: תיקון החלק ההולכתי בניתוח, ושיקום החלק העצבי במכשיר.
- בכל המקרים — ליווי אודיולוגי והתאמה מדויקת חשובים לא פחות מהאבחנה.
מתי לפנות בדחיפות
ירידה פתאומית בשמיעה באוזן אחת, במיוחד אם היא מלווה בסחרחורת או בטנטון חדש — מחייבת בדיקה תוך ימים ספורים, לא שבועות.